דף הבית >> מאמרים >> קוצ'ין
   

קוצ''ין

קוצ''ין Cochin

עיר נמל במדינת קראלה, דרום מערב הודו.

הקהילה היהודית בקוצ''ין נחלקה מבחינת מוצאה לשלוש עדות: "יהודים לבנים" שהיו תערובת של צאצאי יהודים שהיגרו ממקומות אחרים בהודו (בעיקר קראנגאנור) עם "פאראדסי" (כלומר זרים), צאצאי מהגרים יוצאי ספרד, חלב, הולנד וגרמניה - כולם נהגו מנהג ספרד ובו כמה שינויים אשכנזיים; "יהודים שחורים" ממוצא מקומי, ולהם בתי כנסת נפרדים ונוסחי תפילה נבדלים; ו"משוחררים" כלומר יהודים צאצאי עבדים לשעבר, שלא הורשו להשתתף בתפילות בבתי הכנסת (עד 1932) אלא ביום שמחת-תורה. לא היו קשרי נישואין בין הקבוצות.

בבית-הכנסת של "היהודים הלבנים" שמורים לוחות-נחושת מסוף המאה ה-10, ובהם מפרט מושל מאלאבאר את הזכויות שהעניק לאחד "יוסף רבן" במעמד מושלי חמשת המחוזות באיזור, סגן מפקד הכוחות המזוינים ומשנה למשכיר. בנימין מטודלה מוסר על יישוב של כאלף יהודים שחורים "שומרי מצוות ובעלי ידיעות בתורה שבע"פ" (1170 לערך). ברבע הראשון של המאה ה-16 הגיעו לקוצ''ין יהודים מקראנגאנור לאחר שנהרסה על-ידי הפורטוגלים ב-1524, ויוצאי ספרד ופורטוגאל, ביניהם "נוצרים חדשים". עדות על "יהודים רבים בכושי" (קוצ''ין) מוצאים אצל הנוסע זכריה אל דאהירי מתימן (1550 לערך) ובשו"ת על מעמד "היהודים השחורים" וה"משוחררים" שכתבו רבני אלכסנדריה ב-1600 לערך; אז נאמד מספר היהודים בקוצ''ין ב-900 בתי-אב. בתקופת הכיבוש הפורטוגיזי (1663-1502) זכו יהודי קוצ''ין להגנת השליט ההודי המקומי שהעניק להם אוטונומיה דתית ותרבותית, בהנהגת "ראש היהודים" ("מודאליאר"); כהונה זאת, שעברה בירושה, נמשכה גם בתקופת הכיבוש ההולנדי. המודאליארים שימשו כיועציו הנאמנים של השליט בתחומי הכלכלה והדיפלומאטיה; יהודי קוצ''ין גם החזירו טובה תחת טובה והצטיינו בשורות הלוחמים של השליט
בקרבות עם אויביו. המודאליארים הראשונים היו ברוך יוסף לוי ובנו יוסף לוי ושמואל קשתיאל ובנו דוד. בנסיונם הראשון לכבוש את העיר (1662) ניצלו ההולנדים מתבוסה בזכות מעשה-גבורה של יהודי קוצ''ין, והפורטוגלים גמלו על כך ליישוב היהודי בפרעות, בשוד ובהריסת בתי-כנסת ובתים פרטיים. היהודים נמלטו להרים וחזרו לעיר לאחר כניסת ההולנדים שנה לאחר-מכן.

הכיבוש ההולנדי, שנמשך עד 1795, הביא ליהודי המקום אוטונומיה גמורה ושם קץ לבידודם מן העולם היהודי. ב-1686 שיגרה הקהילה הפורטוגלית באמסטרדאם משלחת היכרות לקוצ''ין בראשות משה פרירה דה פאיווה, ובאמתחתה גם ספרים עבריים; יום בואה של המשלחת נחוג בקוצ''ין שנים רבות. בתקופה הנדונה עמד היישוב היהודי בסימן שגשוג ללא תקדים; רבים היו הסוחרים, הבאנקאים, המתווכים והמתורגמנים בקרב היהודים ששיתפו פעולה עם החברה ההולנדית להודו המזרחית ואף מילאו תפקידים דיפלומאטיים מטעמה. עם הבולטים שבהם נמנו יחזקאל רהבי, נציג החברה בחוף מאלאבאר (מת ב-1771), משפחות רוטנבורג וסורגון ושמואל אברהם. לקראת סוף התקופה מנה היישוב היהודי במקום, לדברי המושל ההולנדי, 422 משפחות (2,000 נפש, 1781). בית-הכנסת של ה"פאראדסים", אשר שוקם ב-1761, קיים עד היום, מקום תפילה מן המפוארים ביותר ברחבי הודו. ראשי היישוב קיימו מגעים הדוקים עם קהילות ישראל בארצות ערב ובשאר חלקי הודו, ובפרט עם יהודי האג ואמסטרדאם, שסיפקו להם את ספרי ההלכה והעיון שביקשו. באמסטרדאם גם הוצאו לאור חיבורים של יהודים מקוצ''ין, ביניהם "סדר תפילות" (1757) שפורסם לאחר זמן
בשלוש מהדורות (האחרונה ב-1917) בשם "חופת חתנים"; "אהל דוד" (1785), חיבור על לוח-השנה העברי, ההינדי והמוסלמי; ו"דביר", פירוש לסידור. בין השאר תרגמו קטעים מספר התורה ותפילות לשפה המדוברת מאלאיאם, או מאלאברי בלשונם. תיאורי היישוב במאה ה-19 מפי נוסעים כדוד דבית הלל, יעקב ספיר ושלמה ריינמן מסתמכים במידה רבה על ידיעות מאנשי המקום ששקדו היטב על שמירת המסורות העתיקות. עם תלמידי-החכמים, הסופרים והפייטנים בקוצ''ין נמנו, בין השאר, לוי בליליה, אליהו עדני, שלמה בן נסים, בני משפחות קשתיאל, האליגה, קינדל ובמיוחד רהבי. דפוס עברי ראשון בהודו פעל בשנים 1856-1840 בבעלותו של תושב קוצ''ין אליעזר בן אהרן סעדיה ערכיה הכהן.

כשאר יהודי המזרח היו גם יהודי קוצ''ין חדורים ציפיה לגאולה קרובה, ותנועת שבתאי צבי במאה ה-17 לא פסחה גם על קהילה נידחת זאת.באמצע המאה ה-18 יצרו שד"רים מערי הקודש בארץ (דוגמת ר'' אליעזר בארי מירושלים, ר'' מרדכי בן יעיש, ר'' דוד מאימרן מטבריה ור'' משה בן יוסף מצליח מצפת) מגע חי עם יהודי קוצ''ין וב-1901 כתב נפתלי אליהו רהבי מכתב-ברכה להרצל. ב-1923 הוקמה במקום האגודה הציונית הראשונה ונציגי המקום השתתפו בעבודת ההסתדרות הציונית בלונדון. בתחילת שנות ה-50 שיגרה הסוכנות היהודית לקוצ''ין רופא לבדיקת מצב הבריאות במקום לקראת העלייה הצפויה, וכשהתברר שאין סכנת הידבקות ממחלת האלפאנטיאסיס השכיחה בסביבה עלו כאלפיים יהודים ואחריהם כ-%70 מיהודי קוצ''ין. רובם עלו על הקרקע (נבטים, מסילת ציון, יסוד המעלה, כפר יובל, תעוז); עד 1970 גדל מספרם של יהודי קוצ''ין בארץ ל- 4,000.

2,500 יהודים שחיו באיזור בשנת 1948 עלו ברובם לישראל. במקום נשארו פחות ממאה יהודים.

בשנת 1997 חיו בהודו כולה כ- 6,000 יהודים, רובם במומביי וסביב לה. בית הכנסת המפואר מן המאה ה- 16 עדיין קיים בקוצ''ין.

 

פסטיבל מספרי סיפורים
חול המועד סוכות
27.9.2018 בשעה 16:00
לפרטים נוספים כנסו ל"עידכונים שוטפים"



כנס תרבות 16.8.2018
האירוע יתקיים במרכז
מורשת בני ישראל, 

רחוב הרב רפאל
אנקואה 7 
חיפה
לפרטים נוספים ראו בעידכונים שוטפים



 







 




 
לייבסיטי - בניית אתרים